לאחר הלוויה, האבלים שבים בדרך כלל לבית המנוח, שם ישבו שבעה במקום נמוך ממקום מושבם הרגיל. נהוג להדליק נר נשמה בבית המנוח שיהיה דלוק בכל שבעת ימי האבל. את המראות והתמונות מכסים בבית המנוח, למשך ימי השבעה. בשובם של האבלים מהלוויה, נהוג כי השכנים והמכרים יבשלו להם ארוחה המכונה ׳סעודת הבראה׳.

כביסה ולבוש: חל איסור על האבלים לכבס או לגהץ את בגדיהם. גם לא על ידי גורם אחר. בזמן ימי האבל אין ללבוש בגדים נקיים ומכובסים, גם לא בגדים שיצאו מכביסה לפני תחילת השבעה. לבני ביתו של האבל שאינם אבלים, לבישת בגדים רגילה מותרת.

ישיבה על כיסא: אסור לאבלים לשבת על כיסאות או ספסלים, אלא על כיסאות הנמוכים ב30 סנטימטרים מהכיסאות הרגילים. ישיבה על כריות או מזרנים המונחים על גבי הרצפה מותרת. האבל חייב לשבת רק בשעה שנמצאים אצלו המנחמים. בשאר שעות היום קימה והליכה בבית מותרות.

תספורות וגילוח: אין על האבל להסתפר או להתגלח במשך 30 יום. אין לקצוץ ציפורניים, אך מותר לקצוץ ציפורניים בעזרת השיניים.

יציאה מהבית: במשך כל ימי השבעה, אין על האבלים לצאת מהבית, גם לא לצורך מצווה. רק במקרה בו לא ניתן להשלים מניין בבית, יש אפשרות להגיע לבית הכנסת לצורך תפילות ואמירת קדיש.

השתתפות בשמחות: איסור על השתתפות בשמחות במשך 30 יום ואבל על הורים במשך שנה. לאבל מותר להשתתף בברית בנו או חתונת ילדיו, גם בימי השבעה.

תפילות: המצווה היא להתפלל בבית המנוח. על האבל חל איסור להניח תפילין ביום הראשון לאבלות.

שאילת שלום: על האבלים חל איסור לומר שלום בכל ימי השבעה לאף אדם. אם נשאלו לשלומם ב3 ימי השבעה הראשונים על ידי אדם שלא ידע שהם באבל, אסור להם לענות לו, אך חייבים להודיע לשואל כי חל עליהם האיסור לענות לו, בכדי לא לפגוע ברגשותיו. לאחר 3 הימים הראשונים, מותר על האבלים לענות באם נשאלו.

היום השביעי: בבוקר יום השביעי לאחר התפילה, יושבים האבלים שעה קלה ומנחמים אותם ולאחר מכן אומרים להם ״קומו״ ולאחר מכן קמים האבלים וכל האיסורים בימי השבעה בטלים.